Way to France passing through Yemen

בדרך לצרפת עוברים דרך תימן
כפי שהבטחתי לכם גם הפעם אני רושם לכם רשמים מההשתלמות בצרפת.
כמידי פעם כשאני נוסע לשדה התעופה, אני מזמין את איציק מתל מונד שיסיע אותי.
כשנכנסתי לרכב בשעת בוקר מוקדמת הוא שאל אותי: מה הפעם, עסקים או תענוגות ?
השבתי לו לא זה ולא זה, הפעם זו השתלמות גבנים בנורמנדי…
ומיד התחיל איציק לספר לי על גבינות תימניות:
’”אתה יודע, כשהייתי קטן אמא שלי הייתה לוקחת דלעת, מרוקנת אותה מכל הגרעינים ומכל הבשר הכתום דרך פתח קטן בראש הדלעת, ממלאת אותה בחלב, סותמת את הפתח בבד ומתחילה לנער. אחרי כמה זמן הייתה אמי פותחת את המכסה עם הבד ובתוך הדלעת הייתה מצטברת חמאה .”
לחמאה שהתקבלה (לאחר שזוקקה) קוראים סמנה.
לא הספקתי להשיב לו שכך גם היום עושים חמאה, רק בכלי נרוסטה, ומיד קיבלתי את המתכון לריויון: “אתה יודע מי המציא את הריויון ? התימנים! וזה הריויון הכי טעים בעולם ,מה קורה לך, לוקחים את הדלעת ומחזקים אותה מעל זרדים בוערים של גפן יבש , בתימנית חטאב (גזע עץ יבש). העשן שעולה מהזרדים משמר את החלב. לאחר מכן ממלאים את הדלעת בחלב ומשאירים לשבת על השיש למשך יומיים . החלב מתחיל לתסוס ואז מתקבל ריויון בטעם קצת מעושן “
אני משיב לו שחשבתי שתימנים אוכלים רק בצק וכתשובה קיבלתי הסבר על הגבינה הבאה, גבינה שנקראת ליבה: “לוקחים את החלב הראשוני אחרי הלידה (קולסטרום )מהפרה מוספים לו חובה סודה (קצח), ועלי ריחן, מרתיחים אותו עד שהוא מתקשה ומתקבל גוש גבינה “
“אני אקח אותך לחבר שלי מתל מונד שעד היום מכין גבינות ורויון כמו שאמא שלי היתה מכינה… ”
בהמשך קיבלתי הסברים על עוד מאכלים תימנים וככה חלפה לה הדרך לשדה התעופה.
טיסה, נחיתה ,ואני בדרכי לחווה קטנה ומקסימה בכפר orgeres בחבל נורמנדי בצרפת.
הכפר הנ”ל צמוד לכפר יותר מפורסם הנקרא קממבר. באזור זה השתלמתי בהכנת גבינות נורמנדי: קממבר, ליוורו, טום דה נורמנדי, פוליבק ,חמאה, קרם פרש ועוד כמה גבינות בגיבון לקטי מאזורים אחרים בצרפת כגון הסנט מור.
המשותף לגבינות אלו הוא החלב. האזור ידוע בשדות המרעה שלו, שבו הפרות אוכלת עשב טרי רווי במי גשמים והתוצאה חלב בקר שמן ואיכותי.
הסבר מפורט על הגבינות, וגם קצת על האלכוהול המקומי הנקרא קלבדוס (ברנדי המופק מתפוחים) יהיה במכתבים הבאים, אז יש לכם למה לחכות …