מחלבת חאנה אלצ'ארו (מחלבת חנן ביוונית)

מחלבת חאנה אלצ'ארו (מחלבת חנן  ביוונית)

 אל הסיפור שתקראו מיד הגעתי במקרה.

באחד מימי שישי התארח אצלי הזמר היווני אסי ישראל ואליו התלווה איש נחמד בשם סבי (שבתאי) חנן.

סבי מספר לי:

"כששמעתי על חנן הגבן עלה במחשבתי שמישהו החליט לערוך לי סוג של תעלול או מעשה קונדס, חשבתי שעובדים עלי …

משום שלמשפחתי הייתה את המחלבה הגדולה ביותר בסלוניקי ושמה היה "חאנה אלצ'ארו"- מחלבת חנן. לצערי כאשר הגיעו הגרמנים הכול נגמר".

הסיפור מרתק אותי ואנחנו קובעים להיפגש בהמשך השבוע.

בפגישתנו השנייה מגיע סבי עם תמונות המשפחה מאותה תקופה ועם עדות אביו שעברה גם לארכיון יד ושם:

תחילת הסיפור בסלוניקי של שנות ה 20. באותה תקופה חיה בסלוניקי קהילה יהודית מפוארת, המונה כ 55000 יהודים שגרו בעיר ובסביבתה.

רבים מהם עבדו בנמל. כעיר נמל היה בה מסחר מפותח, רבנים, רופאים, ואנשי רוח יהודים רבים.

חנן (חאנה) אברהם (אלברטו) נולד בסלוניקי בשנת 1927 לשלמה ואסתר חנן.

את המחלבה הקימה המשפחה כמה דורות לפני כן. המחלבה הייתה ממוקמת בשכונת הברון הירש בקרבת הבאר והנחל ונחשבה למחלבה הכשרה הגדולה ביותר באזור.

 בני משפחת חנן גידלו במשקם עזים, פרות ותרנגולות מטילות. את החלב היו מעבירים למחלבה לעיבוד,

ואת הביצים היו בני המשפחה מוכרים לצד תוצרת המחלבה.

בילדותו היה אברהם (אלברטו )עוזר לבני המשפחה בעבודות המשק, באיסוף ביצים וחלוקת חלב.

בעדותו הכתובה מספר אברהם (אלברטו )שסבו היה מאכילו בקרום החלב – הלא הוא ה"קיימאק" שהיה נוצר בעת חימום החלב, יוצק מעל דבש ומגיש בכלי שנקרא בספרדית "טסין"- מחבת.

שתיית חלב עיזים נחשבה בעיני רבים לתרופה ובני המשפחה חילקו במחלבה חלב חינם לעניים מכל הדתות כמצוות מתן בסתר והיהדות.

אברהם חנן ציין בעדותו: "לשם היו באים העניים עם צנצנת, עם צלחת, עם כוס ועם ספל .לכל אחד היה מתחת הספל שלו, מתחת הכוס שלו, מתחת הצנצנת שלו השם שלו,

והוא היה לוקח לבד את הכוס החלב שלו… " סבא שלי היה  מאוד נזהר שהוא יקבל את כול המתן בסתר שהוא נתן בגמילות חסד ".

המחלבה של משפחת חאנה הייתה מייצרת  ומוכרת גבינות, חמאה, יוגורט, וחלב  ומספקת חלב גם ליצרנים אחרים באזור.

את החלב היו בני המשפחה מספקים גם ישירות לבתי התושבים.  מי שרצה חלב השאיר את כלי החלב שלו במפתן הדלת, המחלק היה עובר וממלא את הכלי בחלב.

עוד עולה מעדותו של אברהם (אלברטו )שבמחלבה עבדו גם שכנים נוצרים והייתה שכנות טובה בין היהודים והנוצרים בעיר.

בשנת 1941 נכנסו הגרמנים לעיר ואז החל המצב להשתנות. הגרמנים החרימו מכול הבא ליד לצורכיהם. בעיר התפשטה אבטלה והיה מחסור חמור במזון.

המצב בבית משפחת חנן התחיל  להיות קשה .המחלבה כבר כמעט לא פעלה, בני המשפחה לא היו יוצאים מביתם מפחד הגרמנים. היוונים החלו גם הם להתנכל ליהודים.

האנטישמיות ורדיפת היהודים היו לשיגרה בחיי משפחת.

בשל קירבת שכונת הברון הירש לתחנת הרכבת  נהפכה השכונה לגטו בו רוכזו יהודים רבים. באחד מימי השבת בשנת 1942 רוכזו כול הגברים היהודים בכיכר החירות לבושים בבגדי חג.

מסביב התקבצו חיילים גרמנים והחלו להתעלל ביהודים שניצבו שעות רבות בשמש.

אברהם (אלברטו )מספר שגם סבו היה בכיכר. היוונים הלשינו עליו. "מה שאני זוכר משם לא ימחק ממני. הם תלו אותו על רגל אחת והיווני היה מחפש לו בכיסים.

הוא הוציא מהכיס שלו את המפתח של המחלבה. סבי ביקש ממנו שיאכיל את הפרות ואת התרנגולות והוא  חשב שהוא יעשה את זה,זה היה אחד העובדים שהיה שם,

אבל הוא אמר לסבא ביוונית : יהודי, אתה כבר לא תחזור יותר".

לאחר מכן הורידו אותו, הוא היה שבור פגוע ומושפל. סבו ביקש מהסבתא שייקחו את כד החלב  שהיה מלא במטבעות זהב ויחביאו אותו.

את הכד שלשלו בני המשפחה לבאר המים שהייתה חפורה בסלע בתוך המחלבה.

בגיל ארבע עשרה מוצא עצמו אברהם אלברטו חאנה בטרנספורט הראשון מסלוניקי לאושוויץ, בקרונות של בהמות, שמונים איש בקרון ,במסע שערך שבוע ימים ללא מים וללא מזון.

בהגיעם  לבירקנאו אושוויץ נפרדו דרכי המשפחה "אני זוכר את אימא לקחו לחוד, את אחותי לקחו לחוד, את אבא גם לקחו מאחורי מסילות הרכבת, היו שם צעקות עד השמים.

אם שערי  שמים היו מפלדה רק מהצעקות הם היו צרכים להתמוטט.."

בסופה של המלחמה, לאחר שבני משפחתו נספו בשואה, עולה אברהם (אלברטו )לארץ ישראל דרך איטליה שבה שהה כשנה במחנות העקורים, לאחר שסרב לחזור ליוון.

הוא עלה לארץ בעליה בלתי חוקית, נתפס ע"י האנגלים והובל למחנה המעצר עתלית. בהמשך, בשנת ,48 התנדב  אברהם (אלברטו )ללוות את השיירות מתל אביב לירושלים

ואף לחם בלטרון במלחמת השחרור.

כאן בארץ פתח  אברהם (אלברטו )בחיים חדשים. הוא הקים משפחה חדשה עם חנה אלקלעי  ונולדים להם שני בנים ושלושה נכדים.

שנים לאחר מכן נוסע אברהם (אלברטו )לסלוניקי עם הבן שלמה חנן לחפש את המחלבה ואת האוצר שהוחבא בבאר ולא מוצא כל זכר.

 אברהם (אלברטו ) חנן נפטר ב 20/09/09.בשיבה טובה בגיל 82.

 אברהם (אלברטו )נהג להזכיר את השואה ושימש איש עדות במוסדות הוראת השואה במכון משואה ויד ושם. הוא יצא בעשר השנים האחרונות לחייו לכ- 30 מסעות לפולין כאיש עדות

אך תמיד הקפיד לציין את התקומה וחשיבותה של מדינת ישראל להעם היהודי בכל העולם.

לאברהם היה חשוב שכל חייל בארץ יגיע למחנות ההשמדה כדי שידע על מה הוא נלחם.

כאשר קראתי את העדויות של אלברטו- אברהם חנן לא יכולתי להישאר אדיש לתיאורים על סבלו במחנות ההשמדה.

אני לא יודע לאן יתגלגל הסיפור הזה ברחבי הרשת. באם למי מהקוראים יש מידע נוסף על המחלבה של משפחת חנן בסלוניקי

אשמח לקבל עדכונים.

בתודה חנן הגבן

0544883320

hanan@gvinot-hanan.co.il